החלטה בתיק בש"א 174614/06

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים ביום 8/11/06 במסגרת כתב התנגדות לביצוע שני שיקים אשר הוגש על ידי המבקש כנגד המשיב, בגין שיק מס' 10323 ע"ס 30,581 ש"ח מיום 1/8/06 ושיק מס' 10325 ע"ס 2,912.50 ש"ח מיום 5/8/06.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות לביצוע השטר ובו תיאר כיצד התקשר בהסכם לרכישת 11,500 יחידות של מוצר אשר מודבר לטלפון סלולארי אשר מהבהב כאשר הטלפון מצלצל (להלן "המוצר").

המבקש תיאר בנוסף כי הוחתם בהסכם סודיות על מנת למנוע ממנו, בין השאר, לייבא את המוצר מחו"ל בעצמו. המבקש רכש 1,000 יחידות באופן מיידי כדי לשווקם בשוק והיה אמור לקבל את הכמות הגדולה לאחר מכן.

טענת המבקש הינה כי המשיב מכר לו אותן יחידות מוצר ביוקר מעל מחירם בשוק וכן הציג בפני המבקש מצג שווא כביכול מדובר במוצר חדש אשר הגיע מסין כאשר בעצם אותו מוצר היה בשוק המקומי מזה מספר שנים.

לענין זה המבקש הצהיר כי מר סרקיסיאן הודיע לו לפני כריתת ההסכם כי מדובר במוצר חדש שטרם הופץ בארץ או בשטחים וכך גם לא הופצו מוצרים זהים או דומים ועל כן לא יהיו למבקש מתחרים. בנוסף לכך המבקש הצהיר כי יוכל למכור אותם תמורת 5 ש"ח לחנויות והחנויות יוכלו למכור אותם תמורת 10 ש"ח.

המבקש הוסיף וטען כי הציעו לו בשוק 0.5 ש"ח עבור כל פריט כאשר הוא רכש אותן יחידות תמורת 2.5 ש"ח כ"א.

המבקש גם צירף צילומים של דוגמאות שונות של אותו מוצר אשר נרכשו בעצמו מחנויות אחרות.

המבקש נחקר על תצהירו במסגרת חקירה נגדית ובמהלכה העיד, בין השאר, כי אכן נאמר לו שעליו לבוא לקחת את 10,500 היחידות אשר הגיעו בשלב מאוחר יותר אולם הוא סירב לעשות כן. בנוסף לכך המבקש אישר כי השיקים שמסר אכן נועדו לכסות הוצאות בגין הרכישה ועלויות המשלוח.

ב"כ המבקש חזר בסיכומו על טענות המבקש בתצהירו וכן הוסיף והדגיש כי רימו את המבקש וכי מדובר בטענת כשלון תמורה מלא. כמו כן נטען כי המשיב בחר שלא למכור את היחידות שנמכרו לאחר שהמבקש הודיע כי הוא אינו מעוניין בהם ועל ידי כך להקטין את נזקו אולם המשיב לא עשה כן.

ב"כ המשיב סיכם את טענותיו וטען כי אין בתצהירו של המבקש כל זכר לטענה בדבר רמיה או תרמית. בנוסף לכך נטען כי מהחקירה עלה כי המבקש עוסק במסחר מזה 30 שנה והוא רכש את הסחורה כאשר החתימה על גבי הסכם הסודיות היוותה סיבה לא לבדוק את מצב השוק לעומקו. ב"כ המשיב הוסיף וטען כי הגם לו היתה כאן הטעייה באשר לכדאיות בעיסקה, עדיין אין לראות בכך טענת הגנה במסגרת התביעה השטרית ואין עילה לביטול ההסכם. בנוסף לכך נטען כי לו המבקש היה מוכר את המוצר במחיר זול יותר הוא היה נמכר בפועל.

דיון

הלכה ידועה היא כי טעות בנוגע לכדאיות העיסקה איננה מהווה טענת הגנה ראויה במסגרת תובענה שטרית ואף לא במסגרת תביעה חוזית.

ראה לענין זה סעיף 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 - אין להכיר כ"טעות" טעות בכדאיות בעיסקה.

סעיף 14(ד) מפנה גם להטעיה כמפורט בסעיף 15 לחוק החוזים.

מכאן, הטעיה וגם טעות אינן מהוות טענת הגנה ומכאן נעדרת למבקש טענת הגנה ראויה לענין זה במסגרת הבקשה שבפני, כאשר יש לבחון את ההצהרה לפיה הובטח למבקש כי מדובר במוצר חדש ולא יהיו לו מתחרים.

המבקש צירף צילומים של דוגמאות שונות לתיק וכן הביא עימו דוגמאות לדיון. ניתן לראות כי רק דוגמה אחת היתה זהה למוצר שנרכש על ידי המבקש כאשר אין לומר כי הדוגמאות האחרות זהות או דומות. הדוגמאות האחרות שונות בצורתן ואין גם אפשרות לקבוע כי הם שווים בדיוק אותו הדבר ומתפקדים בדיוק באותו אופן.

המשיב לא החתים את המבקש על הסכם בלעדיות אלא על הסכם סודיות בלבד. היה על המבקש לבדוק את השוק אף לפני כריתת ההסכם לרכישת 10,500 היחידות הנוספות.

ספק רב אם ההבטחה כי המבקש יהיה היחידי בארץ ללא מתחרים הטעיה שלא במישור של כדאיות העיסקה וכל זאת כאשר המבקש לא חתם על הסכם בלעדיות אם כל המשתמע מכך.

יחד עם זאת, הנני קובע כי כנגד הפקדת מחצית סכום החוב בתיק ההוצל"פ, תינתן למבקש רשות להתגונן אך ורק בטענת ההטעיה בכך שהבטיחו לו כי מדובר במוצר חדש מסין שטרם הופץ בארץ או בשטחים כמפורט בסעף 10 בתצהירו של המבקש.